ברכות התורה לפני הסליחות

 

שאלה: אנו נוהגים לומר סליחות לפני תפילת שחרית, האם יש לברך "ברכות התורה" קודם?

תשובה: "ברכות התורה", הכוונה היא לשלושת הברכות האחרונות שבברכות השחר, כלומר, ברכת "על דברי תורה", "והערב נא", וברכת "אשר בחר". וכפי שמודפס בכל הסידורים.

מרן בשלחן ערוך (סימן מו סעיף ט) פסק: "לא יקרא פסוקים קודם ברכות התורה, אפילו אם הוא אומרם בדרך תחנונים. ויש אומרים שאין לחוש, מכיון שאינו אומרם אלא בדרך תחנונים. ונכון לחוש לסברא הראשונה". כלומר, אין ספק, שאסור ללמוד תורה לפני שמברכים את ברכות התורה. השאלה היא, האם גם קריאת פסוקים בדרך של תפילה, נחשבת ללימוד תורה. שלפי השיטה הראשונה שהביא מרן, הרי שקריאת פסוקים בדרך של תפלה, נחשבת כלימוד תורה. ולכן יש לברך תחילה את ברכות התורה, ורק אחר כך להתפלל. ואילו לפי השיטה השנייה, קריאת פסוקים בדרך של תחנונים, אינה נחשבת כלימוד תורה, ואין צורך להקדים ולברך ברכות התורה.

ומרן השלחן ערוך כתב, שנכון לנהוג כפי השיטה (ה"סברא") הראשונה, כלומר, לברך תחילה ברכות התורה, ורק אחר כך לומר את הפסוקים. אבל הרמ"א, שלאורו הולכים בני אשכנז כתב על זה: אבל המנהג באשכנז כסברא אחרונה, שהרי בימי הסליחות נוהגים לומר סליחות תחילה, ואחר כך מברכים ברכות התורה.

אמנם אצל הספרדים נהגו להקדים את ברכות התורה לסליחות, וכמו שכתב מרן הבית יוסף בשם הארחות חיים, שהמנהג הוא שגם בימי הסליחות מקדימים לברך ברכות התורה, ורק לאחר מכן אומרים סליחות. אמנם אצל האשכנזים, כתב המהרש"ל (סימן נו), שבאשכנז סמכו על שיטת המהרי"ל, שפסוקים שנאמרים בדרך ריצוי ותחנונים ולא בדרך לימוד, אין צריך לברך ברכות התורה לפניהם.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד ה, יבי"א ח"ט סימן קח), כתב, שאף על פי שנראה שמרן השלחן ערוך כתב שיש להקדים ולברך ברכות התורה רק בתורת דבר שהוא "נכון", אבל מעיקר הדין מרן לא הכריע שיש חובה להקדים את ברכות התורה. מכל מקום מאחר ולאחר פטירת מרן, התפרסמה בעולם תשובתו של הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סימן קד), ושם גם הרמב"ם כותב שיש להקדים את ברכות התורה, אם כן בודאי שיש להקדים את ברכות התורה לפני אמירת הסליחות, ובפרט כשאומרים מזמור "תהלה לדוד" לפני הסליחות.

ולסיכום: יש לברך ברכות התורה לפני אמירת הסליחות. ואין בזה חילוק בין אנשים לנשים.