ראש השנה

 משמעותם של הסימנים

וצריך להבין מה המשמעות של הסימנים הללו, הרי אנו בסכ"ה אוכלים משהו ואומרים איזה נוסח. ולכאורה זה אפילו מצחיק, מה המשמעות שאדם לוקח תפוח בדבש, ומבקש שתהיה לו שנה טובה ומתוקה, הרי זה ממש כמו איזה משחק. אם אתה רוצה להתפלל אז תתפלל, אך מדוע צריך להציג את הבקשות שלנו, בהצגות שונות.

המשכת שפע אלוקי דרך הסימנים
ונראה להסביר שהסמנים שאנו עושים בליל ראש השנה הם אינם סתם הצגות לבקשות שאנו מבקשים אלא דרך להשפיע את השפע בעולם. הקב"ה משפיע כל הזמן שפע בעולם, כפי שאנו אומרים בתפילה " המחדש בטובו בכל יום תמיד ", אך כל שפע נוסף שהקב"ה רוצה להנחיל בעולם הוא צריך כביכול שאנו נכין את הכלים לקלוט את השפע הזה. בכדי להחיל ברכה בעולם אדם זקוק להתחיל ולפתוח פתח ואז הקב"ה יכול להמשיך את הפתח ולהרחיב אותו. על הפסוק בשיר השירים 3 " אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה " אומר המדרש 4 : ""פתחי לי", רבי יסא אמר, אמר הקב"ה לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו. " זאת אומרת שבכדי שהקב"ה ישפיע שפע בעולם הוא צריך את הפתח הקטן שאנו נעשה, את המעשה שיחיל את השפע שלו. וכשאנו לוקחים אוכל מסויים ומתפללים ל-ה' שישפיע עלינו שפע טוב, דרך אותו המאכל שאנו התחלנו להחיל את השפע, ה' ממשיך את השפע לכל השנה כולה.

השפע שקיים בברכות שאנו מברכים
גם כשאנו מברכים ביום רגיל על מאכל שאנו אוכלים זה מה שצריך להיות לנגד עינינו. משמעות המילים " ברוך את ה' " היא, מקור השפע אתה ה'. כשאנו מברכים אנו מכירים שהקב"ה הוא מקור השפע ומכוחו יש לנו קיום. וכדברי בעל העקרים 5 : " ועל כן תיקנו אנשי כנה"ג זה הלשון של "ברוך" לשבח בו ה' על כל מיני הטובות שיקבל האדם מהש"י, הן בגוף, מאיזה מין שיהיו, הן בנפש… להורות שהש"י מקור הברכות, ושכל הטובות וההצלחות מאיזה מין שיהיו משופעות ממנו. " זאת אומרת שבעצם הברכה שאנו מברכים את ה' אנו מכירים בכך ש-ה' הוא המשפיע את השפע בעולם. ידוע שכשאין משהו להחיל עליו את הברכה אסור לברך, משום שזו ברכה לבטלה. לפי חלק מהפוסקים (כהרמב"ם) זהו איסור דאורייתא, מדין 6 : " לא תשא את שם ה' אלקיך לשווא… ". ואם כן יוצא, שכשאנו מברכים ומכירים בשפע האלוקי שקיים בעולם, זה חייב להיות דווקא כשיש לנו משהו להחיל עליו את הברכה, שדרכו הברכה ממשיכה להשפיע את השפעתה בעולם.

מדוע בתפילה חייבים לחתוך בשפתים
על פי הנאמר לעייל לא מובן איך אנחנו מתפללים, והרי בתפילה אנו כלל לא מחילים שפע אלוקי בשום דבר, אלו מילים בעלמא. אך התשובה היא שגם המילים שאנו אומרים בפינו הם בעלי משמעות ממשית שעליהם ניתן להחיל שפע אלוקי. אמנם במעשים ישנה חלות גדולה יותר שמשם נמשך שפע שחל כבר באופן מעשי, אך גם במילים עצמם ישנה חלות של שפע אלוקי שיורד דרך המילים ומשפיע את שפעו בעולם. וכדברי השם משמואל 7 : " והנה תפילה היא המשכת שפע מלמעלה כמהותה כן המשכתה, היינו דהדיבור של תפילה יוצא מפנימיות הלב ומתלבש ב- 5 מוצאות הפה (לשון, שניים, שפתיים, אף, גרון) ופנימיות הלב הוא כמעט רוחנית, אך הרוחני מתלבש ב- 5 מוצאות הפה שהוא גשמי, והוא רוחני בלבוש גשמי, על כן מושכת כדוגמתה השפעה מלמעלה נמי רוחני בלבוש גשמי ". ונראה שכוונת השם משמואל שכדי שהתפילה תוריד את השפע האלוקי היא חייבת לעבור במשהו גשמי, משום שאנו בעולם גשמי. ולכן היא נחתכת דרך הפה, שהוא רוחני בלבוש גשמי. ונראה שמפני זה חז"ל אסרו להתפלל ללא חיתוך המילים, כדברי הגמרא 8 : " אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה: (שמואל א' א') … "רק שפתיה נעות" - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו ." שרק כאשר ישנו חיתוך למילים ממש, מתלבש במילים השפע האלוקי ויכול לחול בעולם.
שנזכה בעז"ה השנה להתבשר בבשורות טובות ישועות ונחמות. שתהיה השנה הזאת שנה טובה ושמחה, שנה שיחולו בה שפע הברכות עלינו, שנה של גילוי פנימיות מהותנו, באופן הפרטי ובאופן הכללי. אמן.