דם בביצה – המציאות בזמנינו

 

אתמול ביארנו, שאסור לאכול דם הנמצא בביצים, ושיש אופן שדם הנמצא בביצים אוסר את כל הביצה, משום שדם הנמצא בביצה הוא תחילת ריקום האפרוח שדמו אסור.

"ספנא מארעא"
ולאור מה שנתבאר שאיסור הדם הוא מפני שזהו תחילת ריקום האפרוח, עולה השאלה, לגבי רוב הביצים הנמכרות כיום (כגון ביצי "תנובה" בארץ ישראל), על ידי המשווקים הגדולים, האם יש בהם בכלל איסור דם? משום שכידוע כמעט כל התרנגולות המטילות את הביצים הללו, סגורות בלולים מבלי אפשרות לצאת ולבא כלל, ואין שם שום תרנגול זכר, ולכן יש לשאול אם יש איסור בביצים אלו, (שצורת הטלתן נקראת בלשון חז"ל "ספנא מארעא", כאילו התרנגולת ילדה את הביצים מהעפר), שהרי בודאי דם זה אינו תחילת ריקום האפרוח.

דברי הגר"מ פיינשטיין
והגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל נשאל בזה כבר בשנת התשי"ז (1957), וכתב שאף על פי שמן הדין יש להקל בביצים אלו על ידי זריקת הדם עצמו, וכל הביצה תהיה מותרת, אך מכיוון שיש לולים שמגדלים תרנגולים עם תרנגולות ביחד לצורך גידול אפרוחים (לאכילה), ולפעמים כשיש להם הרבה ביצים יותר מכפי שצריכים לצורך אפרוחים, מוכרים גם את הביצים שנולדות מזכרים עם הביצים שנולדו בלא זכרים, לכן כתב שראוי להחמיר לזרוק את כל הביצה אם נמצא בה דם (בחלמון לדעת מרן. ובכל מקום לדעת הרמ"א כפי שנתבאר בהלכה הקודמת). אך מכל מקום, מן הדין יש להקל בזה, כיון שכאמור, רוב מוחלט של הביצים אינם מופרות מזכרים, ולמיעוט רחוק כל כך אין לחוש מן הדין.

אולם הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל, בשו"ת מנחת יצחק, כתב להחמיר בענין זה מן הדין ממש.

דברי מרן זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל האריך בתשובה בדין זה (בשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' ב, ובח"ג יו"ד סי' נז), והעלה להקל בביצים הנמכרות בזמנינו, שדי לזרוק את הדם הנמצא בהן, אבל כל הביצה מותרת, משום שרוב מוחלט של הביצים, אינם ביצים של זכר, והדם שבתוכם אינו יכול להיות תחילת ריקום של אפרוח. ולפיכך אין להאריך בהלכות דם הנמצא בביצים, לפי שבדרך כלל בזמנינו קונים ביצים בחנויות מידי המשווקים, ודי בהוצאת הדם עצמו וכל הביצה מותרת. ודין זה נכון לדעת מרן זצ"ל, הן לספרדים והן לאשכנזים.