חלות מתוקות המשך
שלמנהג הספרדים אין לצאת ידי חובת סעודות השבת בחלות מתוקות אופן בו ניתן לצאת ידי חובת סעודות שבת ולברך המוציא על חלות מתוקות ולפיכך, ספרדי המתארח בסעודות השבת אצל חבירו האשכנזי, והלה הגיש לפניו חלות מתוקות כמנהגם, אף על פי שבודאי אינו רשאי לברך "המוציא לחם מן הארץ" ולצאת ידי חובת סעודות השבת בחלות הללו, מכל מקום אם יאכל מן החלות שיעור גדול של כמאתיים וששה עשר גרם, (ובחלות מתוקות הדבר אינו קשה כל כך), יוכל לכל הדעות לברך על החלות הללו ברכת המוציא, וכמו כן יצא ידי חובת סעודת שבת. אם יש לצרף את שיעור שאר המאכלים לשיעור "קביעת סעודה" ולסיכום: חלה מתוקה שמורגש בה טעם הדבש או הסוכר, ברכתה בורא מיני מזונות לדעת מרן השלחן ערוך. ולכן אין לברך "המוציא" על חלה כזו בסעודות השבת. והאשכנזים נוהגים לברך על חלות אלה "המוציא לחם מן הארץ". וספרדי המתארח אצל חבירו האשכנזי, והלה מגיש לפניו מחלות אלה, לא יוכל לברך עליהן "המוציא", אלא אם יאכל מן החלות שיעור של כמאתיים ועשרים גרם, שאז לכל הדעות ברכתן המוציא לחם מן הארץ. אבל ספרדי בביתו, לא ינהג כן, משום שעדיין יש מחלוקת הפוסקים (בתחילת סימן קנח) האם יש ליטול ידיים "בברכה" על אכילת חלות כאלה, אפילו כשאוכל שיעור גדול של מאתים וששה עשר גרם. ואף על פי שיש אומרים שהמנהג לברך על נטילה זו, מכל מקום לכתחילה נכון להזהר שלא לעשות כן, אלא יאכל פת ממש מחלה רגילה כשיעור כביצה, ואחר כך יוכל לאכול מה שירצה |
0 תגובות
בבקשה לכבד את האתר יש לענות בצורה מכובדת תודה