להבין פירוש המילים בפרשת זכור

 

מכיון שיש פוסקים שכתבו שיש להבין פירוש המילים בפרשת זכור [עי' בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב (סי' קסה). והביא ראיה משלחן ערוך (סי' קצג ס"א). וכ"כ עוד במועדים וזמנים ח"ב (סי' קס) שראוי להזהיר בפרשת זכור שכל אחד ילמד פירוש המילים דרק ככה יוצא המצוה כהלכה ובלא פקפוק. ע"ש. ויש שכתבו דאינו מעכב, עי' הליכות חיים (עמ' קט) בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א. וכן דעת הרב נטעי גבריאל (פורים, סי' ד סי"א). ובחוט השני (פורים, עמ' כד) כתב דבדיעבד די שמבין את ענין הפרשה. ע"ש. וכ"כ עוד כמה אחרונים. וראה עוד בילקו"י (פורים, מהדו' תשע"ג עמ' קיב) שכתב שאין חובה להבין כל מילה ומילה ולא מעכב בדיעבד ובפרט אם מבין הענין, ויש נוהגים לקרוא את פרש"י על זכור לפני הקריאה ותבוא עליהם ברכה. ע"ש].

 

 

והבאנו כאן בקצרה פירוש המילים שצריכים באור ע"פ הפשט:

 

אשר קרך בדרך - יש מפרשים לשון מקרה - ויש מפרשים לשון קרי וטומאה, שהיה מטמאן במשכב זכור (קרך בגמטריה סֵרַס. בעל הטורים). ויש מפרשים לשון קור, דהיינו שהכשיר את רוח אוייבך אשר פחדו לפני זה לנגוע בך, ובא זה והתחיל, והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד, וקפץ וירד לתוכה, אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים (דהיינו שהראה אותך קר בפני אחרים).

 

 

ויזנב בך - מדת זנב שהיה חותך מלות (רש"י) פירוש - שאבר המילה הוא כמו הזנב (מזרחי). ופירוש "ויזנב" חתך הזנבות שלכם - דהיינו, המילות שלכם (שם). והיה זורק כלפי מעלה (רש"י). דהיינו שהיה מטיח דברים כלפי ה' יתברך, כלומר הנה מצותך שצווית לעמך ישראל, מה הועיל להם (שפתי חכמים, מזרחי). [ויזנב בך - בגימטריא 'זה מילה', בעל הטורים].

 

כל הנחשלים אחריך - דהיינו חסרי כח מחמת חטאים שהיה הענן פולטן (רש"י). והמילה "נחשלים" כמו נחלשים ומצינו שהרבה תיבות מתחלפות - כמו כבש, כשב. וכן שמלה, שלמה.

 

ואתה עייף ויגע - עייף בצמא כמו שכתוב (שמות יז, ג) "ויצמא שם העם למים" וכתיב אחריו (שם ח) "ויבוא עמלק" (רש"י). ויש מפרשים "עייף" עדיין משעבוד מצרים "ויגע" מטורח הדרך (אור החיים הק' על הפסוק).

 

ולא ירא אלקים - "ולא ירא", הכוונה לעמלק. כך פרש רש"י. ופרש כך שלא תחשוב שכשם ש"עייף ויגע" הכוונה לעם ישראל, כמו כן "ולא ירא אלקים" הכוונה לעם ישראל, והכוונה שלא ירא עמלק את אלוקים להרע לך. ויש מפרשים שעל כרחך הפסוק מדבר בעמלק, שבודאי בא הכתוב להגדיל חטאו של עמלק ואם תאמר ש"ולא ירא אלקים" הכוונה לישראל, וכי בא הכתוב להודיענו בחטאו של עמלק שלא היו ישראל יראים?! אלא על כרחך מדובר בעמלק (באר היטב). ויש מפרשים דאין לומר שישראל לא היו יראים אלקים ולפיכך "ויזנב בך כל הנחשלים" מחמת חטאם, זה אינו, שלא היו החוטאים רק מעט, ואותן היה מזנב, אבל לא חס ושלום שיהיו כל ישראל אינם יראי אלקים (גור אריה).

 

תמחה את זכר עמלק - דהיינו תמחה מאיש עד אישה, מעולל ועד יונק, משור ועד שה, שלא יהיה שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה, לומר בהמה זו של עמלק (רש"י). ודקדק כן מזה שלא כתוב "תכה" את זכר עמלק אלא "תמחה" (שפתי חכמים, גור אריה). או המילה "זכר" המורה שלא תשאיר אחריו דבר שיהיה זכרו עליו (מזרחי, גור אריה).

 

ובדין השומע פ' זכור ולא היה מרוכז במילים והענין ששמע, ראיתי בקובץ והגית (פורים, עמ' 218) שכתבו בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א שיצא ואינו סתירה למה שכתבו הפוסקים שצריך שיבין פירוש המילות, שבשביל דין כוונת פירוש המילות, מספיק שיודע פירוש המילות כשישים לבו לתיבות. ע"ש.