כשבודקים את הצעצועים של ילדים מחמץ, האם חייב לבדוק שם פירורים או לכבסם

 

 

תשובה: הנה איתא בגמ' פסחים (ו:) פירורים לא חשיבי דאפקורי מפקר להו ולא הצריכו בדיקה אלא משום שמא ימצא גלוסקא יפה ותהיה דעתו עליה, ע"ש. וכ"כ כמה אחרונים להלכה והביאם בחזו"ע (פסח, עמ' לה). וכ"פ ביביע אומר (ח"ז חאו"ח סי' מג). ושם פסק על פי זה שהספרים אין צריכים בדיקה, ע"ש. וכ"כ בשו"ת אול"צ (ח"ג פ"ז ה"י), הליכות שלמה (פסח, פ"ה ה"י ושכ"מ מד' המ"ב סי' תלג ס"ק לג בשער הציון). (ומ"מ כתבו כמה אחרונים שספרים שמביאים על השלחן, יש לנערם שמא יפול פירורים לאוכל. ואין צריך לבודקם לאור הנר. וראה בשו"ת אול"צ ח"ג עמ' עט ובספר אשרי האיש מועדים עמ' שעט. ומ"מ את הספריה יש לבדוק שפעמים והילדים מכניסים לשם חמץ). שו"ר בספר ישא יוסף (חאו"ח ח"ג סי' פט) שכתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהיום אין חשש שמא יבוא לאכול פירורים יבשים וגם אין בל יראה בפירורים אלו, ומה שכתוב במעשה רב (אות קעח) שהגר"א בדק פירורים בספרים שהשתמשו בהם בסעודה, אין להוכיח, כי יתכן שבדק מחשש שיפלו פירורים לשלחן ויגיעו למאכלים, והרי לאוכלם בודאי הוא איסור, ע"ש. וכ"כ בהליכות שלמה (פסח, פ"ה ה"ו) ושכן נהג הגרש"ז אויערבאך שלא בדק הספרים ולא נמנע מלהשתמש בהם בפסח, אף אלה שהיה מקום לחוש שהשתמשו בהם במשך השנה בעת האכילה, ע"ש. וכ"כ בשו"ת אול"צ (ח"ג עמ' עט). ואמנם ציין שם שכ"ז מיירי בפירורים אבל בפחות מכזית חשוב כגון סוכריות חמץ או וופלים וחטיפים כגון ביסלי וכדו', שדרכם בכך וחשובים הם דודאי צריכים ביעור, ע"ש. ויש להוסיף שאף להחולקים, ספרים שידוע שלא השתמשו בהם בחמץ, אינם צריכים בדיקה (חוט שני פסח, עמ' פו). עוד יש להוסיף שספרים שלומדים בהם בבית המדרש, שרי ללמוד בהם אף להחולקים, ששם אין החמץ שלו. לכן אין נזהרים לבודקם וגם הגבאים לא חייבים לעשות כן (חוט שני שם. ויש לעיין אם אוכלים בפסח בבית מדרש, האם אפשר להביא הספרים של בית המדרש דשמא יש חשש שיש בהם פירורים ואיכא החששא הנ"ל, וי"ל).

 

לכן להלכה, יש לבדוק את הצעצועים מחמת חמץ הנראה לעין ולא חייב לבודקם מפירורים או לכבסם. 

 

והעירו שמא אם יש חשש שהילדים יכניסו לפה את הצעצוע עם הפירורים, בכהאי גוונא צריך לנקות גם מפירורים. ויש להשיב על זה דא"כ בכל פירורין נצריך לבער מחשש שמא הקטנים יכניסו לפה ולא מצינו שהזהירו בזה. וצ"ל דהוא לפי המבואר בש"ע סי' תמב (ס"י) דלא חשיב אחשביה. ועוד בקטן לכאורה יש להסתפק אם יש בו דין אחשביה בכלל, ועוד דמי יימר שפירורים אלו ראויים לאכילה, לכן אין לחוש.

 

ומצה או שאר מאכלים שנפלו על הרצפה בפסח, אין בזה חשש אחר שניקו את הבית היטב לפני פסח וגם הני פירורין פגומים ולא ראויים למאכל ולא שייך בהו אחשביה (עי' בחוט שני פסח עמ' ק ובהע' נד שם).