האם מותר לחמם על אותה פלטה, מאכל בשרי ולאחר מכן מאכל חלבי או שניהם יחד, כאשר אחד רחוק מהשני

 

תשובה: איתא בש"ע (סי' צב ס"ח) מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר, הזיעה עולה ונבלע בקדירה, ואוסרתה. הגה - אם היה חלב במחבת בעינן ס' בתבשיל שבקדירה נגד החלב שבמחבת. וכל זה מיירי שהמחבת מגולה והזיעה עולה מן המאכל עצמו לקדירה שעליה, וגם מיירי שהוא בקרוב כל כך שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגע בקדירה. אבל אם אין היד סולדת בזיעה, הכל שרי. ולכן תולין בשר לייבש על קדירות של חלב, ולא חיישינן לזיעה שעולה וכן אם המחבת מכוסה, הכל שרי מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו דאין אוסרין זו את זו בנגיעה, כל שכן בזיעה. מיהו לכתחילה יש ליזהר בכל זה, ע"כ. וכתב הט"ז (שם ס"ק כט) מטעם זה נ"ל לי להתיר באם אפו בתנור פלאדי"ן של חלב ואח"כ באותו מקום רותח הושיבו שם קדירה ובתוכו בשר דכל שאין החלב בעין במקום ההוא בתנור, הוי כקדירה של חלב ושתי קדירות לא אסרי אהדדי, ע"ש. ועוד לו בסי' צז (ס"ק ג) כתב, נשאלתי באישה שאפתה פלאדי"ן של גבינה בתנור על קרקע שלו בלא כלי ואח"כ שמה שם קדרה של בשר רותחת על אותו המקום שהיה הפלאדי"ן. והשבתי שאין כאן איסור דחרסית של תנור שבלעו מן החלב לא גרע מקדירה שמבשלין בתוכה חלב ונגעה בקדירה של בשר דאין שם איסור כמ"ש הפוסקים בשתי קדרות שנוגעות זו בזו ורמ"א מביאו סי' צ"ב סעיף ח' וכאן שהחמיר במחבת היינו לכתחילה דוקא, ע"ש. וכ"פ בכה"ח (סי' צב ס"ק קג) בשם כמה פוסקים, ע"ש. ועי' בדרכי תשובה (סי' צב אות קפב)  שכתב שאם מניח בשר עם כלי ולאחר מכן חלב עם כלי, אין להחמיר כלל, ע"ש. נמצא שאם המקום נקי משאריות חלב, שרי לתת על הפלטה קדרה של בשר או להיפך, וכן יש להוסיף שהחלב נשרף מחום הפלטה ולכן אין לאסור בזה. וכ"ש שמניח כל אחד בכלי המיוחד לו. ואם מנקה את המקום ומניח לחם או כל דבר פרווה, הוי נ"ט בר נ"ט כמבואר בספר הליכות עולם (ח"ז עמ' עט). ועי' בילקו"י (איסור והיתר ח"ג עמ' תסד) שהתיר גם להניח על פלטה שחיממו בה בשר ונטף על הפלטה בשר, לחמם בה בורקס חלבי וכדו', אחר ניקיון משיירי מאכל בעין, והמחמיר לשפוך על הפלטה מים חמים מכלי ראשון, תע"ב, ע"ש. ויש להוסיף ובפרט אם ניקו את הפלטה ועבר על הפלטה עשרים וארבע שעות דמשרא שרי.

 

הלכך להלכה, מותר לחמם על אותה פלטה מאכל חלבי ולאחר מכן מאכל בשרי כאשר כל אחד מונח במגש המיוחד לו. וגם מותר לחמם את שניהם יחד, כל אחד במגש שלו ואחד רחוק מעט מהשני