פופקורן' בציפוי קרמל בוטנים

 

תשובה: בשו"ת משנה הלכות (חי"א סי' קסב) פסק שיש לברך 'בורא פרי האדמה' על 'פופקורן' ושכן פסק גם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל. וכן פסקו בשו"ת באר משה (ח"ב סי' יב) ובשו"ת אז נדברו (ח"י סימן ח אות ג) ובשו"ת יביע אומר (ח"ז חאור"ח סי' כט אות טו) ובספר חזון עובדיה (ברכות, עמ' קפד). וכ"פ בשו"ת אור לציון (ח"ב פרק יד סי"א) ובספר חוט שני (ברכות, עמוד רח). וכ"כ הגרי"מ שטרן שליט"א בספר ברכת הנהנין (עמ' קיג) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

וההסבר בזה דבגמ' (ברכות לו:) אמרו, הומלתא דאתי מבי הנדואה, מברכין עליה 'בורא פרי האדמה'. והומלתא היא זנגויל שמבשלים אותו בדבש, כמו 'ריבה' וברכתה 'בורא פרי האדמה'. וכתב רבינו הטור (סוס"י רג) בשם המהר"ם מרוטנבורג בזה"ל, נראה לי, שעל בשמים שחוקין (טחונים) מעורבים יחד בסוכרא מברכין 'בורא פרי האדמה', כמו הומלתא. וכתב מרן הבית יוסף, שלכאורה, הדבר פשוט שעל בשמים שחוקים עם סוכר מברכים 'בורא פרי האדמה', שהרי כן מבואר בפירוש בגמ', לענין 'הומלתא', ואם כן מה בא המהר"ם מרוטנבורג לחדש לנו בדבריו? והסביר מרן הבית יוסף, שהיה מקום לומר שב'הומלתא' שנזכרה בגמרא, מדובר כאשר הבשמים ניכרים שלמים בתוך התערובת, שאז ודאי ברכתם 'בורא פרי האדמה', אבל במקרה של המהר"ם מרוטנבורג, מדובר אפילו בבשמים שחוקים לגמרי, ואז היה מקום לומר שהבשמים בטלים לגבי הסוכר, ומברכים עליהם 'שהכל נהיה בדברו', כדין ברכת הסוכר. לכן חידש המהר"ם מרוטנבורג שאף בנדון זה מברכים 'בורא פרי האדמה', מפני שלא איכפת לנו ממה שהבשמים שחוקים לגמרי, ובכל מקרה מברכים עליהם את הברכה הראויה להם, ולא אומרים שהם בטלים לגבי הסוכר. וכן פסק מרן בש"ע (סי' רג ס"ז) בשמים שחוקים ומעורבים עם סוכר, הבשמים עיקר, ומברך עליהם כדין ברכת הבשמים, ולא כדין ברכת הסוכר, ע"כ. וכתב בספר כף החיים (שם אות כא ואות כז) שכאן מדובר דוקא באופן שהבשמים אינם טחונים לגמרי, שאם הם טחונים לגמרי ולא ניכר כלל במראה שיש כאן בשמים אלו, הרי ברכתם שהכל נהיה בדברו. והביא שכן פסק בספר שני לוחות הברית (השל"ה). ומבואר אם כן לשיטתו, שכל מאכל שאינו ניכר במראהו מאין הוא בא, מברכים עליו 'שהכל נהיה בדברו' (וראה בספר וזאת הברכה (עמ' 100) שלדעת הגר"מ אליהו זצ"ל ברכתו 'שהכל', ע"ש). אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לאחר שדן בענין זה, כתב (שם בחזו"ע) שאין דברי הכף החיים בזה מוכרחים, והביא מה שכתב בשו"ת בני יהודה לדחות את דברי השל"ה הקדוש בענין זה, שלעולם אנו נוקטים, שאף על פי שלא ניכרת צורת הפרי בתוך המאכל, אם הוא עיקר המאכל, מברכים עליו את ברכתו הראויה לו. ולכן, על בשמים הטחונים היטב ומעורבים בסוכר, יש לברך 'בורא פרי העץ', או 'בורא פרי האדמה', כפי הברכה הראויה לאותם הבשמים, ע"ש. ובאור לציון שם כתב ש'פופקורן' חשיב צורתו קיימת, אף שהחליף צורה שהרי זה הצורה של תירס התופח בחום, ע"ש. ולפי זה לכאורה גם כה"ח יודה בנדו"ד ודלא כמו שכתב בספר וזאת הברכה בשם הגר"מ אליהו.

ואודות הברכה על פופקורן מצופה בסוכר, יש לברך ע”ז 'בורא פרי האדמה' שהסוכר בא לתת טעם ב'פופקורן' והפופקורן הוא העיקר. ועי’ בילקוט יוסף (ברכות, סי’ ר”ג ס"ה) בהערה שכתב שכל שהוא שלם אפי’ מכוסה בסוכר ואפי’ צורתו אינו ניכר לעיניים, כל זמן שאינו נטחן או נתמעך, מברכים 'בורא פרי האדמה', ואם נהגו לברך עליו 'שהכל', אע”פ שבשו”ת באר משה כתב דלא הפסיד, מ”מ נכון לכתחילה לברך ברכה מבוררת יותר ויברך 'בורא פרי אדמה', ע"ש. וכ"כ מרן הראש"ל בתשובה מיום ט”ז באייר תש”פ. וה"ה בכל זה ל'פופקורן' המצופה עם קרמל בוטנים. ויש לזה כמה ראיות, ואכמ"ל. 

הלכך להלכה, 'פופקורן' המצופה סוכר או המצופה בקרמל בוטנים מברכים עליו, 'בורא פרי האדמה'