בהלכה הקודמת ביארנו, שמי שאחר להגיע לבית הכנסת בתפלת שחרית, ורואה שאם יתפלל את כל סדר התפלה, לא יוכל להתכנס בתפלת העמידה עם הציבור, עליו לדלג קטעים בתפלה, כפי שביארנו, כדי שלא יאבד את ה"תפלה בציבור" שמעלתה גדולה.
ועתה נבאר, אודות אדם אחר לבא לבית הכנסת בשחרית של שבת. וכפי הנראה, הוא יספיק לומר את כל מזמורי התפלה (פסוקי דזמרה, שהם המזמורים, מ"מזמור שיר ליום בשבת", ועד "שירת הים"), אבל לא יכול לומר גם את "נשמת כל חי" שאנו רגילים לומר בכל שבת. והשאלה היא, האם כדאי לדלג מזמורים מתוך ה"פסוקי דזמרה", ובכך להספיק לומר את הנוסח "נשמת כל חי", או שעדיף יותר לומר את כל הפסוקי דזמרה, ולדלג את "נשמת כל חי".
שיטת ה"חיי אדם"
ובספר אדם (כלל יט) כתב, שבשבת מוטב חיי לדלג פסוקי דזמרה, ממה שידלג נשמת כל חי, כי חובה לומר "נשמת" בשבת, שנקראת "ברכת השיר". היום, אם אין שהות כל כך, יאמר "ברוך שאמר", "תהלה לדוד", "נשמת", ו"ישתבח". וכדבריו פסקו כמה מהאחרונים.
שיטת ה"שלמי ציבור"
ולעומתו בספר "שלמי ציבור" כתב, שאם אינו יכול לומר גם "פסוקי דזמרה" וגם "נשמת כל חי", מוטב לדלג "נשמת" ממה שידלג בגוף הפסוקי דזמרה. שהרי כללי גדול בידינו "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם", כלומר, דבר שהוא קבוע, כמו פסוקי דזמרה שאנו קוראים בכל יום, הם קודמים לדבר בלתי קבוע כל כך, כמו "נשמת" שאנו אומרים רק בשבת. וגם בשיטה זו נקטו הרבה מרבותינו לאחר.
דברי מרן רבינו זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאין הכרח לפי כתבי אדם, שכן אמירת "נשמת כל חי" אינה חובה כל כך כמו פסוקי דזמרה, אלא מנהג בלבד. כמו שכתב הרמב"ם (בסדר התפלה) בזו הלשון: "ובשבת מנהג כל העם להוסיף לפני ישתבח. נשמת כל חי". ומבואר שאמירת נשמת כל חי אינה חיוב מן הדין, אלא בתורת מנהג, (כמו אמירת שירת הים, גם כן אינה אלא מנהג).
ובפרט שנוסח נשמת כל חי לא מוזכר כלל בגמרא שיש לאמרו בכל שבת בתפלה, בודאי שיש להעדיף את אמירת "פסוקי דזמרה" הקבועים בכל יום, על פני אמירת "נשמת כל חי".
ולסיכום : המתאחר לתפלת שחרית ביום שבת, ורואה שלא יוכל להספיק להתפלל עם הציבור, אלא אם ידלג קטעים מן התפלה, מוטב שידלג את אמירת "נשמת כל חי", ממה שידלג את אמירת "פסוקי דזמרה" הקבועים בכל יום.
0 תגובות
בבקשה לכבד את האתר יש לענות בצורה מכובדת תודה