התורה מספרת שאברהם אבינו מל את עצמו בגיל תשעים ותשע ואת ישמעאל בגיל שלוש עשרה, ושניהם נימולו "בעצם היום הזה". מה משמעות הביטוי המיוחד, ומה החידוש הגדול שהוא נושא עימו?

נתבונן בייחוד בפסוקים אלה מפרטת התורה את גילם של אברהם וישמעאל בעת המילה, ומוסיפה שהם נימולו "בעצם היום הזה". מה פירוש הביטוי בהקשר הזה? האבן עזרא פירש שהכוונה לכך שאברהם מל את כל בני ביתו באותו יום שבו הצטווה אולם רש"י הבין את הדברים אחרת ופירש שהברית נערכה בדיוק באותו יום שבו מלאו לאברהם צ"ט שנה ולישמעאל י"ג שנה. אם התורה מציינת את הגיל סימן שיש לו חשיבות, אך הדבר תמוה. הציווי של ברית המילה אינו בגיל תשעים ותשע וגם לא בגיל שלוש עשרה, אלא בגיל שמונה ימים – "וביום השמיני ימול בשר ערלות" מה החשיבות אפוא בציון גילם של אברהם וישמעאל אם הוא ממילא אינו תואם את הציווי האלוהיות הברית שכרת אברהם עם הקב"ה בעצמו, ביצחק ובישמעאל, וכיצד היא ממשיכה עד ימינו

איזה מוהל לקחת לברית מילה

החובה על המילה היא על האבא ולכן אם האבא הוא מוהל יש עניין גדול שהוא ימול את בנו, במקרה שהאבא לא יודע למול הוא ממנה מוהל להיות שלוחו למול את בנו. אם אין אבא בתמונה הבית דין ממנים מוהל ואם לא קרה החובה על האדם עצמו כשהוא גדל למול את עצמו. 
לגבי איזה מוהל לקחת, דבר ראשון צריך לקחת מוהל מוסמך שלמד קורס מילה מקצועי ויודע את המלאכה על בוריה, מלאכת מילה היא מלאכה רגישה ומסובכת ולכן מוהל מומחה הוא גם להלכה בעדיפות ראשונה, אחר כך כדאי שהמוהל יהיה תלמיד חכם, ירא שמים. בנוסף יש עדיפות גדולה למוהל שהוא כהן.
יש מקרים נדירים בהם נולד תינוק מהול או חצי מהול, בריתות כאלו הם מסובכות יותר, גם תינוק שנולד מהול לחלוטין כמשה רבינו עדיין חייב לעבור ברית מילה שכוללת הקזת דם, במקרה כזה מומלץ לקחת מוהל מקצועי עם ניסיון רב שידע לעשות את הברית כהלכתה.

תשלום למוהל על ברית מילה

נהוג שלא לדרוש תשלום על ברית מילה, ואמנם יש מוהלים שיסרבו לקחת תשלום אפילו סימלי על ברית מילה, ידועים סיפורים על צדיקי עבר שאף שילמו ונתנו מתנה למי שנתן להם למול את בנם, בימינו יש כמה אפשרויות, יש מוהלים שכעיקרון מתפרנסים ממקצוע אחר ומסרבים לקחת תשלום על בריתות, מקסימום ימליצו לאבל לתרום סכום כל שהוא לצדקה.
ישנם מוהלים שיסכימו לקבל תשלום כל שהוא, אבל כתשלום על השירותים הנלווים כייעוץ, ביקורי בית לאחר הברית והמשך טיפול, וישנם מוהלים שלמדו קורס מילה לצורך מקצוע תורני, ולכן יגבו תשלום על ברית מילה. מומלץ לברר לפני הברית מה נהוג אצל המוהל על מנת למנוע אי נעימויות.
כדי להבין זאת, ננסה ללמוד ממקור אחר המופיע בתחילת פרשת חיי שרה. "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה" ומפרש רש"י על פי המדרש: "בת ק' כבת כ' לחטא - מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין, אף בת ק' בלא חטא". בת עשרים היא זכה וטהורה מכל חטא, כי עד לגיל זה האדם אינו נידון בבית דין. אם שרה היא 'בת מאה כבת עשרים', היא טרם הגיעה לימים שבהם אפשר להתחייב בכלל על החטא, וכך נותרה טהורה בגיל מאה כמו בגיל עשרים. אולם מה בנוגע לעשרים ושבע השנים האחרונות שלה, שבהם היא כבר כן נידונה?
הזכרנו כבר כי "בן מאה - כאילו מת ובטל ועבר מן העולם", אך מה סיבת הדבר? נראה לומר שאף שהמכניקה של הגוף עדיין פועלת, בגיל זה לאדם כבר אין בחירה אמיתית בין טוב לרע, וממילא גם לא אפשרות לחטא. בגיל מאה הבחירה הסתיימה – מעתה הוא נח על זרי הדפנה של כל מה שהשיג בימי חייו. מצד האמת הוא כבר שייך לעולם הבא, אך רק מסיבות 'טכניות' הדבר טרם יצא אל הפועל. מספרים על אחות קשישה וצדקת בשם   'שווסט   למה', שעבדה בבית החולים 'שערי צדק' במשך שנים רבות והגיעה לגיל של למעלה ממאה שנה. כששאלו אותה כיצד האריכה ימים כל כך, אמרה 'כנראה אלוקים שכח לקחת אותי...", וזו בדיוק משמעות דברי חז"ל "כאילו עבר מן העולם"

0 תגובות