מרן הגאון הצדיק והקדוש "רבנו יוסף חיים" רבנו נולד

בבאגדד לאביו הרב אליהו בן הרב משה חיים 

בהיותו בן שבע שנים נפל רבנו לתוך באר עמוקה

כפסע היה בנו לבין המוות ורק בדרך נס רבנו ניצל

בזמן זה קיבל על עצמו רבנו בנדר להקדיש את כל

חייו לשקוד על התורה ועל העבודה.

בחלוף הימים קיים רבנו את הנדר וכאילו התבגר 

בכמה שנים הוא זנח את ימי הילדות שלו. 

מעת באכילה ובשנה ועוסק בתורה בהתמדה במשך 

כל שעות היום. 

בהתחלה למד אצל דודו אחי אימו "הרב דוד חי בן 

מאיר" ולאחר מכן בשנת תר"ח נכנס ללמוד

בבית מדרש "בית זליכה"  וקיבל תורה מפי הגאון

"רבי עובדיה סומך".

על אף היותו צעיר לימים לאחר שערך תשובה 

מפורטת ומנומקת אל גדולי ירושלים ועל שאלה

הלכתית שהגיעה לאביו .מאז גדל שמו לשם ולתהילה

והצעיר "רבי יוסף חיים" לא השיב את פני השואלים

ריקם. כעבור שנים מספר עזב את ישיבת "זליכה"

והתחיל להתבודד בעלית ביתו שם קנה שלימות 

בנגלה ובנסתר ובעבודת השם.יש אומרים שהיה לו גילוי אליהו הנביא.

בהיותו בן שמונה עשרה שנה בחר בו רבו 

"רבי עובדיה סומך"

 לחתן עבור אחותו הצדקנית רחל בתו של 

הצדיק "רבי יהודה סומך" ומאז הוסיף תורה על תורתו

וקדושה על קדושתו.ביום  ז' באלול תרט"ז נפטר אביו

"רבי אליהו" בהיותו בן חמישים ושתים שנה בלבד.

ביום השביעי לאבלות הספידו בנו הצעיר "רבי יוסף 

חיים" .באותו שעה ידעו כול כי הוא "רבי יוסף חיים"

היורש האמיתי .ורבני העיר מינו את "רבי יוסף חיים"

למלא מקום של אביו.מאותה שעה זרחה שמשו של 

"רבי יוסף חיים" בבבל.

בשנת תרכ"ט היקר עלה רבנו לארץ ישראל בהיותו בכפר

"אבנית" מקום קברו של בניהו בן יהוידע שר צבאו

של שלמה המלך שהיה גם ראש הסנהדרין .רבנו ראה

הארה מיוחדת .ורבנו הבין כי שורש נשמתו הוא 

מנשמתו של הצדיק "בניהו בן יהוידע"

ובו במקום החליט לקרוא את ספריו על שמו של 

"בניהו בן יהוידע" שמות הספרים 

"בניהו" -"בן יהוידע"-"בן איש חי"-"בן איש חיל"-"רב 

פעלים"-"מקבצאל" .בחודש אלול  שנת תרס"ט

נסע רבנו לכפר כפיל להשתטח על קברו של 

"יחזקאל הנביא" ע"ה רבנו שהה שם במשך שבוע 

שלם וערך תפילות ותחנונים .במוצאי שבת חש ברע

וביום שני יג' באלול עלתה נשמתו הטהורה השמימה.

 זצוק"ל 

הרב ראובן אלבז שליט"א על אורח חיים הקדוש סיפור מדהים ביותר

https://youtu.be/p33pZ4cOBz0


0 תגובות