אם אמר בברכת הגומל, 'הגומל טובים' במקום 'הגומל לחייבים טובות', האם יצא ידי חובה

  

תשובה: בטור (ריש סי' ריט) מובא, מאי מברך? 'הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב', ע"כ. והב"י שם כתב וז"ל, כך היא גירסת הרי"ף (ברכות מג.), הרמב"ם (פ"י מהל' ברכות ה"ח) והרא"ש (ברכות סי' ג). אע"פ שהנוסחא בגמרא בספרים שלנו היא 'ברוך גומל חסדים טובים', גירסת הני רבוותא עיקר. ופירוש הברכה: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, הגומל לחייבים וכו', כלומר, אפילו לאותם שהם חייבים דהיינו שהם רשעים… עם כל זה, גומל להם טובות. וגם אני כאחד מהם, שאף על פי שאיני הגון, גמלני כל טוב, ע"כ. וכ"כ במשנה ברורה (סי' ריט ס"ק ד) 'הגומל לחייבים טובות' - פירוש, אפילו לאותם שהם חייבים, עם כל זאת, גומל להם טובות. וגם אני, אע"פ שאיני הגון עם כל זאת, גמלני בכל טוב, ע"כ. וכ"כ נוסח זה בש"ע (שם ס"ב) כה"ח (שם אות טז),  חזו"ע (ברכות, עמ' שמ). וכ"ה הנוסח בכמה ראשונים ואחרונים.  והנה בחסד לאלפים (סי' ריט ס"ז) כתב, ורבים מעמי הארץ אומרים, 'הגומל לחייבים טובים', והוי ליה משנה ממטבע שטבעו חכמים והוא ברכה לבטלה, ע"כ. ובספר זכרונות אליהו (ברכות, מערכת ה אות ה) כתב שחוץ מזה שאין לו הבנה, הוי ליה כעין תפלות ח"ו ולכן צריך להיזהר, ע"כ. גם בספר חיים (סי' כו סי"ג) כתב, יזהר הש"ץ ליתן דעתו על המברך שלא יטעה בנוסח הברכה ויאמרנה כתיקונה, כגון אם אמר 'חיים טובים' או 'חייבים טובים' צריך להודיעו דכך יאמר 'לחייבים טובות', ע"כ. לעומת זאת מצינו גירסא זו במעדני יו"ט (ברכות פ"ט סי' ג, מ) ובשו"ת איתן האזרחי (סי' ג) ובעולת תמיד. ובשו"ת חת"ס (ח"ב סי' ריז) כתב, בריך רחמנא הגומל לחייבים טובים שגמלני כל טוב וכו'. ולכן נראה שבדיעבד יצא יד"ח ולא יחזור לברך. ויש להסביר שהטעם הוא שאף שאין משמעות למילה טובים, מ"מ הרי שאר הנוסח ברך כיאות שהודה לה' מלך העולם שהוא גומל לחייבים כל טוב, ומה שכביכול אמר על עצמו שהוא חייב טוב, מה חסרון יש בזה עד כדי כך שנאמר שברכתו לבטלה, ואפילו אם דילג כל ענין לחייבים טובים יצא, ולא נראה שזה משנה כ"כ את הנוסח שגורע ונותן משמעות שונה לחלוטין לברכה. לכן יש לומר שבדיעבד אם אמר 'הגומל לחייבים טובים', יצא ידי חובה