מה הם ההלכות הקשורות לסיום ימי החנוכה בענייני השמן והפתילות

 

תשובה: שמן שנשאר ביום השמיני - כתב בש"ע (סי' תרעז ס"ד) שהנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה, עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו, שהרי הוקצה למצוותו, ע"כ. והמדובר בשמן שלא דלק חצי שעה, אבל אם דלק חצי שעה, מותר להשתמש בו (יעויין ש"ע סי' תרעב ס"ב. והוא לשון הש"ע בסי' תרעז הנז' "הצריך לשיעור הנזכר"). והוא הדין שאין צורך לשורפו (אחרונים). וכ"מ מכמה מקומות שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף בספרו חזו"ע חנוכה. וכ"כ להדיא בספר תורת המועדים (חנוכה, להגר"ד יוסף שליט"א עמ' קכו). וכ"כ בספר ילקוט יוסף על חנוכה (מהדו' תשע"ג) בכמה מקומות. וטוב לעשות תנאי שרוצה להשתמש בו רק חצי שעה ותו לא, משום שיש פוסקים שכתבו שאם נתן שמן בסתם הקצה למצוותה הכל [מ"ב (סי' תרעב ס"ק ז וסי' תרעז ס"ק יח). תורת המועדים (שם). ובחזו"ע (חנוכה, עמ' קסד בבאו' ד"ה כתב) מוכח דמהני לעשות תנאי שאם יכבו הנרות אף בתוך החצי שעה יוכל להנות מהן, ע"ש] [וברור הוא שאפשר להשתמש להדלקה גם בשמן שלא דלק חצי שעה, כגון שכבו הנרות בתוך חצי שעה אתמול, ורוצה למחרת להשתמש בשמן ע"י שיוסיף שמן (מ"ב סי' תרעז ס"ק יז, תורת המועדים שם). ואף יכול להשתמש בשמן זה לנרות ההידור (פסקי שמועות עמ' קלד, בשם הגר"נ קרליץ זצוק"ל. וכ"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א כפי שהובא בשמו בספר אור ישראל (פכ"ו הע' 1078)].

ושמן שדלק ונכבה בתוך החצי שעה שכתב מרן שצריך לשורפו משום שהוקצה למצוותו, לאו דווקא, אלא יכול להשליכו לכיור וכדו', במקום שבני אדם לא ידרכו עליו (פניני חנוכה עמ' קמח, בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל), או שישימו בתוך קופסא, מעטפה, או שקית ניילון ויכול לזרקו לאשפה (פסקי שמועות בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, עמ' קלה, ע"ש). וראה בערוך השלחן (סי' תרעז ס"ו). ועי' בנטעי גבריאל (חנוכה, עמ' שמב) במה שנהגו בזה בכמה קהילות. וע"ע בקהילות יעקב (שבת סי' יח) [ונראה עוד דשמן מעט מעט שנשאר ואין בו ממש כגון שצריך לקנח עם נייר להוציאו, אין חיוב לשורפו דמיעוטא הוא ובטל, וכמו שמצינו כיוצ"ב לענין שביעית, וי"ל. עוד נראה שאם הדליק בנר שעווה ונכבה הנר בתוך החצי שעה שאין להנות מהשעוה וצריך לאבדה כאמור].

בקבוק של שמן שהזמינו לנר חנוכה ואחר שהדליק מן השמן כל ימי חנוכה, נשאר שמן בצלוחית, אין השמן הנשאר בצלוחית אסור, כדין מותר השמן שבנר החנוכה, ומותר להשתמש בו כל צרכו, גם בתוך ימי החנוכה דהזמנה לאו מילתא היא [ביאור הלכה (סי' תרעז ד"ה הצריך. וכתב שם שהוא לכולי עלמא, ע"ש), חזו"ע (חנוכה, עמ' קסז)]. (ומה שכתב בהלכות חגים עמ' 460 והביא מקור מהבאו"ה, לא ראיתי היכן זה כתוב שם).

לגבי הפתילות מותר מעיקר הדין לזרקן כדין שאר תשמישי מצוה שאינם צריכים גניזה [ראה ש"ע סי' כא ס"א. ועי' במאירי (מגילה כו:) ובשש"כ (ח"א פמ"ג ס' מד ובהע' ריח)]. והטור כתב לעשות מדורה לפתילות ולשרפן, והש"ע והמ"ב השמיטו. ואמנם העתיקו להלכה בחיי אדם (כלל קנד סל"א) וקצוש"ע (גנצפריד, סי' קלט ס"כ). ובודאי מיירי בתוך החצי שעה כדין שמן. מ"מ מזה שהש"ע השמיטו מוכח לכאורה כמו שכתבנו שאף הפתילות שנכבו בתוך החצי שעה אין חיוב לשרפן, ודו"ק. וטוב להניח הפתילות בתוך שקית ולכסותה בעוד שקית, ואז לזרקה [יעויין ש"ע (סי' כא ס"א והרמ"א שם), כה"ח (סי' רצז ס"ק יא). וע"ע בספר גנזי הקודש (עמ' קצג ועמ' עמ' ריד, ואכמ"ל)]. או ישרוף הפתילות עם שריפת החמץ. ויש מחמירים דאם שורף השמן הנשאר לו בכוס ביום השמיני שלא דלק חצי שעה או למחמירים שכל שלא התנה להשתמש בו נאסר כל השמן אף הדולק אחר חצי שעה, שורף יחד עם השמן את הפתילות (טור, חיי אדם וקצוש"ע דלעיל). ועי' בספר נטעי גבריאל (חנוכה, עמ' שמא). והוא חומרא, דמעיקר הדין אפשר לנהוג כמו שכתבנו לעיל דשרי לזרקן. וע"ע בילקו"י (חנוכה, מילואים לשנת תש"פ עמ' תתכו) מש"כ לנו בזה