תשובה: המ"ב (סי' שכד ס"ק לא) כתב בשם המ"א (שם ס"ק ז), יש נוהגים לתת חיטים לפני העופות בשבת שירה, ואינו נכון, שהרי אין מזונותם עליך, ע"כ. וכתב בספר לוית חן למרן זצ"ל (אות עו) וז"ל, אולם בספר תוספת שבת (שם ס"ק יז) כתב על דברי המגן אברהם, ואפשר שאין להקפיד על כך כיון שנהגו כן לשם מצוה, דמרגלא בפומייהו דאינשי שגם העופות אמרו שירה בים, ע"ש. גם בספר אור פני משה כתב שמנהגם של ישראל תורה הוא, שכעת נגנזה צנצנת המן, אשר מטרתה היתה למען יראו את הלחם וכו', ויבואו למדת הבטחון, לכן המנהג בשבת שירה שאז קוראים פרשת המן לזרוק מזונות לפני ציפורים עפות, להורות שכשם שהצפורים מוצאים מזונותם בלי עמל וטורח, כן ישראל הנמשלים לציפורים (כמו שפירש רש"י על הפסוק "ואת הצפור לא בתר") אם יפנו את עצמם לעסוק בתורה ובמצוה ויבטחו בהשי"ת, אז גם הקדוש ברוך הוא יזמין להם פרנסתם בנחת ובשלוה. וכן כתב רש"י בפרשת בשלח (פרק טז פסוק לב), שכשהיה ירמיהו מוכיח את ישראל למה אינם עוסקים בתורה, והם טוענים אם כן מהיכן נתפרנס, הוציא להם צנצנת המן ואמר, הדור ראו דבר ה', שמעו לא נאמר, אלא ראו, שבזה נתפרנסו אבותיכם, שהרבה שלוחים למקום להכין מזון ליראיו (הובא בספר שער בת רבים פרשת בראשית דף ג ע"ד). ויש גם כן אגדה, שדתן ואבירם הניחו מזונם בשדות בערב שבת, כדי להכחיש נבואתו של משה רבינו, וחשבו מזימות שכשיצאו ללקוט בשבת יכניסו לעיני כל העם את המן שהניחו מערב שבת. וזימן הקדוש ברוך הוא ציפורים ואכלו את הכל, וכשיצאו ללקוט לא מצאו, וחזרו בבושת פנים. ולכן נותנים להם שכרם בשבת פרשת בשלח, שהיא פרשת המן. הילכך הנח להם לישראל, ע"כ ע"ש. וכל זה בשבת שירה, אבל בשבת סתם חזר האי דינא של המ"א מכיון שמזונותיו לא עליך, אסור לתת להם מזונות בשבת.

 

הלכך בשאלה שלנו, אסור להאכיל יונים וציפורים בשבת. ורק בשבת שירה, אפשר להקל כי כך היה המנהג וכמבואר הטעם בגוף התשובה

0 תגובות