טו בשבט הלכות

 

 

 יש נוהגים ללמוד בליל ט"ו בשבט בסדר "פרי עץ הדר". ויש נוהגים להרבות בלימוד ענייני מעלת פירות הארץ ומעלת ארץ ישראל, הכל כפי הלומדים וכפי הזמן.

µ פירות שמצויים בהם תולעים צריך שיפתחם ויבדקם לפני שיברך עליהם ברכת הנהנין, וצריך להיזהר מאוד בבדיקת הפירות שמוחזקים בתולעים, מפני שהוא איסור חמור שהאוכל תולעת חייב חמישה לאווין (פסחים כד.). והרי זה משקץ נפשו ומטמא ליבו מעבודת השם יתברך. וכתב הגאון רבי חזקיה די סילווא בעל פרי חדש (יו"ד סי' פד ס"ק נג) וז"ל, כה אמר חזקיה, לא אוכל להתאפק מלהזהיר לעם חומר איסור התולעים, לפי שנעשה קל בעיני הבריות, וכיון שעובר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר (יומא פו:) ואין איש שם על לב, מבלי לב דשו בו רבים וגדולים, ואפילו החכמים והיחידים אינם נזהרים כראוי על פי מה שנתבאר בש"ס ובפוסקים, וכל האוכל תולעים או נמלים, חייב על כל תולעת או נמלה חמש מלקויות, ובזבובים או יתושים, חייב שש מלקויות. והחמירה התורה בזה בהרבה לאוין ומלקויות להיות שהוא איסור מצוי מאוד בפירות, בירקות, בקטניות, וברוב מיני המאכלים, ואי אפשר ליזהר מלהיכשל בהם, אם לא בזריזות וזהירות גדולה, ולפיכך הוצרך הכתוב לזרז ביותר ולהרבות לאווין באיסור שרץ הארץ. ומעתה כל אדם יזדרז בעצמו מלהיכשל באיסור זה, וגם לדרוש ברבים חומר איסורו כדי שיפרשו מהאיסור, ואני את נפשי הצלתי, ישמע חכם ויוסף לקח, ע"כ.

 

גם בספר יסוד ושורש העבודה (שער ז פ"ד) כתב שאין די להפקיע עצמו בלבד בזהירות והשגחתו על עצמו, אלא על הכלל כולו יצא להזהיר את האחרים גם כן, וביחוד להרים מכשול מעם ישראל, ואשרי חלקו של המשתדל על עצמו להיות איש כזה, ליתן את הפנאי שלו ולחקור ולדרוש בתמידות על אודות הדבר הזה, לזכות בזה את הרבים, וזכות הרבים תלויה בו. גם בספר חכמת אדם (כלל לח ס"כ) כתב שראוי לאדם להסתכל במה שאוכל, ועל ידי זה ינצל מכמה תולעים, "ומעיד אני עלי שכמה וכמה פעמים ניצלתי על ידי זה, ברוך ה'", ע"כ.

 µ בספר תיקון יששכר (דף לא ע"ב, בן דורו של מרן הש"ע) כתב, נוהגים האשכנזים בליל ט"ו בשבט לעטר את השלחן בכל פירות האילן, ובמיוחד מפירות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ע"כ. וכן הובא בפרי חדש (סי' קלא ס"ו).

והטעם לזה: כדי שיזכרו ע"י זה שהוא ראש השנה לאילנות ויתפללו עליהם שיתברכו בזמן חניטתם. כמו שאמרו כיוצ"ב (ר"ה טז.) מפני מה אמרה תורה להביא שתי הלחם בעצרת, מפני שהעצרת זמן פירות האילן, אמר הקב"ה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת (פירש רש"י, שהם מתירים להביא ביכורים מפירות האילן, שאין מביאים ביכורים קודם לעצרת, דכתיב "ביכורי קציר חיטים". ואני שמעתי דאזלא כר' יהודה דאמר עץ שאכל אדם הראשון חיטה היה), כדי שיתברכו לכם פירות האילן. והוא סמך למנהג ישראל (ספר אדני פז דף יא ע"ד).

 

ועי' להגאון ר' חיים פלאג'י (מועד לכל חי סי' ל ס"ז) שהביא שנהגו ברוב תפוצות ישראל לסדר בשלחן מכל פירות האילן ופירות הארץ עד אשר תשיג ידו. וע"ש מש"כ בזה עוד במנהגים שנהגו בזה.

 

בספר מעם לועז (פ' יתרו כ, ז כללי הברכות כלל א) כתב, יש נוהגים לאסוף מיני פירות רבים ועל כל פרי שאוכלים, לומדים שיעור אחד, ע"ש.

בספר שבט מוסר (פרק טז אות קט) הביא את צוואת ר' אליעזר הגדול שכתב, בני הוי זהיר לברך על פירות האילן בט"ו בשבט שמנהג ותיקין הוא.

µ יתפלל ביום ט"ו בשבט שיזכה לאתרוג כשר ומהודר בחג הסוכות לפי שביום זה הוא חנטת הפירות (טעמי המנהגים סוף ענייני חנוכה סי' תתסו בשם בני יששכר, לשון חכמים ח"א סי' לח בשם חכמי אשכנז. וע"ש נוסח התפילה לזה).