ישנם אנשים החושבים שמסעדה שמגישים בה חלבי או דגים, אין צורך להקפיד כ"כ בכשרות, האם זה נכון?

תשובה: מימרא זו גם אני שמעתי ואיני יודע מאין היא באה, רק זאת אוכל לומר שאכן כשם שאנו מקפידים בכל מאכל שיהיה מהודר בהידורים מסויימים, גם במסעדה שמספקת מאכלי חלב או דגים כן, שהרי גם במסעדה חלבית או של דגים יש חשש בבישולי גויים בכל מיני מאכלים וצריך ירק מפוקח מתולעים ופיקוח על תרומות ומעשרות וערלה. ולצערינו בהרבה מקומות שלא מפוקחים כדבעי, אנו שומעים השכם והערב על תקלות ופעמים גם תקלות חמורות. וקשה לומר על כל דבר 'עד אחד נאמן באיסורין' אחר שעינינו הרואות שהפיקוח בחלק מהמסעדות הוא פיקוח חלוש ביותר. ורק היכא שהפיקוח טוב, ע"ז יאות לומר 'עד אחד נאמן באיסורין' שעד זה רואה ומשגיח ומפקח תמידין כסדרן. וק"ו היכא שהבעלים אינם יראי שמים ולא מקפידים על קלה כבחמורה אזי הפיקוח חייב להיות יותר צמוד וצריך להשגיח בעינא פקיחא על כל מוצר שנכנס למסעדה וכן בהכנתו וכו'. ואם אכן הבעלים עצמם יראים, פעמים וניתן לסמוך עליהם לבד וק"ו שיש פיקוח כשרותי על המקום ואף שאינו פיקוח צמוד כ"כ [אולם גם בזה כתב הבית הלל (יו"ד סי' סה) שתיקנו בפנקס המדינה שלא ליקח שום דבר מאכל או יין אא"כ שיש בידו כתוב וחתום מאיזה אב"ד שנעשה בהכשר, שקורין 'כשר', ואף אם הוא מוחזק בכשרות, משום לא פלוג, ע"ש].   ואדם שאינו יודע בטיב הכשרות שיש לפניו ולא מכיר היטב או לא שאל את נותני הכשרות, אין לו להשתמש במוצרים. וב"ה ישנם היום כמה רבנויות בערים מסוימות שיש בהם פיקוח מהודר והכל נעשה בתכלית הכשרות ורב המקום עומד על גבי המשגיחים ועורך הוא בעצמו ביקורי פתע והכל נעשה בסדר מופתי וטוב. ורב עיר אחד התהדר בפני שהוא מקפיד בכל מיני חומרות (אף שחלקם לענ"ד מיותרות לחלוטין) ומאידך גיסא סיפר לי עד הנאמן עלינו שבמסעדה בעירו ובכשרותו פעמים ומגישים כבד ללא צליה לפני אלא רק מבושל! ה"י. ויש עימי עוד כמה סיפורים כמעין אלו על נוהלי כשרות שעל פניו נראים טובים, אבל בפועל בעלי המקום מצפצפים עליהם ואין דין ואין דיין.   עוד צריך לדעת שכשרות מובנית מב' חלקים א. נאמנות ב. טיב כשרות המוצרים. והא בהא תליא. דהיינו יכול להיות שיהיה משגיח ירא שמים והכל טוב, אבל המוצרים אינם מפוקחים כדבעי, א"כ לא יועיל המשגיח במאומה. ומאידך יכול להיות מוצרים מפוקחים כדבעי, אבל המשגיח לא נמצא, א"כ אין תועלת שהרי גם במוצרים מפוקחים יש בעיות של בישולי גויים וכיוצ"ב. לכן כדי ליצור כשרות טובה צריך את ב' התנאים. וידוע שיש הרבה רמות של כשרות זאת משום שכמדינה יהודית רוצים אנו שכל המסעדות תהיינה בעלות כשרות כל שהיא, ואם נקבע סטנדרט גבוה של כשרות, מסעדנים רבים לא יכשירו את המסעדה שלהם בגלל העלות הגבוהה, וכן פעמים שנמצאים בסביבה כזו שלא צורכת כשרות ברמה גבוהה וכו'. ולכן נקבעו רמות שונות של כשרות שמקילות בכל מיני תחומים, בתוך המרחב ההלכתי. אולם אין זה אומר שמעתה נכון הדבר שכל אחד ואחד יסתמך על קולות אלו. מסיבה זו, לא שייך לבוא ולומר שבגלל שיש חותמת כשרות, וישנה השגחה כל שהיא, א"כ 'עד אחד נאמן באיסורין' וניתן לאכול. כי ההשגחה של המשגיח היא ע"פ הרמה המוגדרת בהשגחה, וכלל אינו בודק ומשגיח על הדברים הקיימים ברמות הגבוהות יותר .ותן לחכם ויחכם עוד.   וגם הקונה צריך הרבה יראת שמים משום שהרבה פעמים הוא מורה היתירא בפרט במקומות ובערים שקשה להשיג אוכל ברמת כשרות טובה ומחמת עצלותו או תאוותו הוא 'מעגל פינות'. וחשוב מאוד בכדי להימנע מזה שלא להכניס את עצמו לספיקות ונסיונות ולהתארח במקומות שיש בהם כשרות מפוקפקת. ובטח ובטח שלא להיכנס למקום שאין בו כשרות כלל שאף שהבעל בית מעיד שהכל בסדר וכו', שהרי אם הבעלים לא ירא שמים התקלות מרובות עד למאוד. ואתן דוגמא שפעם במסגרת בית ההוראה נשאלנו על מסעדה שלא לוקחת כשרות מטעמי חסכון והבעלים מכין בשר בכשרות מהודרת וכו', וכשבררנו עוד לעומק נוכחנו לדעת שהבעלים לא מביאים ירק מפוקח מתולעים אלא ירק רגיל שכידוע כמעט ובלתי אפשרי להכשירו. ובפרט לא במקומות תעשייתים שקצב הספקת המזון גדולה ומי יעמוד לנקות הדק היטב, היטב הדק. ותן לחכם ויחכם עוד.