תשובה: כאן מדובר בכלי שמשמש רק לשלב הראשון בהכנה ועדיין המאכל אינו ראוי לאכילה (הכלי עושה את הכדורים וממנו זה עובר לטיגון עם השמן). לדעתי יש לדמות כף זו למה שכתב מרן (יו"ד סי' קכ ס"ה) גבי סכין של שחיטה, יש מי שאומר שאינו צריך טבילה, ע"כ. וביאר הש"ך (שם ס"ק י) דלאו כלי סעודה הן דהבהמה עדיין צריכה בישול או צלייה, ע"כ. ומוכח דדעת הש"ע שכלי שמיוחד לצורך אוכל שאינו ראוי עדיין לאכילה, אינו צריך טבילה (ולא בעינן שהאוכל לא יהיה ראוי כלל אלא אף אם ראוי על ידי הדחק לא בעינן טבילה. וראיה מד' הרמ"א שם שכתב שסכין שמפשיטים בה אינה צריכה טבילה. והיינו שמשתמשים בה לצורך בשר חי שאינו ראוי לאכילה והרי בשר חי ראוי לאכילה בשעת הדחק, דחזי לאומצא ודו"ק). והרמ"א שם כתב ויש חולקין. וטוב לטובלו בלי ברכה. והש"ך (שם ס"ק יא) כתב דלא החמיר הרמ"א אלא בכלי שאפשר להשתמש בו גם לצורך אוכל אחר שראוי לאכילה בלא תיקון, אבל בלאו הכי אין צריך להחמיר ולהטבילו, עכת"ד. ולפ"ז בכלי המשמש להכנת כדורי פלאפל שאין לו שימוש אחר, גם הרמ"א יודה שאין צורך להטבילו (ולפי זה גם מחתך עוגיות שהדרך להשתמש בו רק צורך עיסה שאינו ראויה עדיין לאכילה בלא אפייה, אינו צריך טבילה כלל, וכתבנו בזה גם במקו"א). ואמנם דעת הט"ז (שם ס"ק ז) שלכתחילה צריך להטביל אף כלי שאינו ראוי להשתמש בו כי אם לצורך אוכל שעדיין לא ראוי לאכילה. ועי' ברע"א שם בגיליון הש"ע (שם ס"ז). ונראה שאפשר לסמוך על הש"ך בזה שהרי לא מבעיא לדעת מרן שאין צורך בטבילה אלא אף להרמ"א הוי חומרא שהרי כתב, טוב לטובלו בלא ברכה. ועוד שהחכמת אדם (כלל עג דין ט) פסק כד' הש"ך. ועי' למרן זצוק"ל בספרו הליכות עולם (ח"ז עמ' רסז) שכתב דרחיים או מדוכה ששוחקים בהם קפה בלבד, אין צריכים טבילה, כיון שהקפה צריך בישול ואין אוכלים אותו בעינו, ע"ש. ונראה שבנדו"ד גם הבא"ח (פ' מטות ש"ש אות יב) יודה, ודו"ק. ולהלכה,  אין צורך להטביל כלי להכנת כדורי פלאפל.  

0 תגובות