סעודת פורים – אכילת זרעונים

 

סעודת פורים בלילה
שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאונים. אולם להלכה, עיקר סעודת פורים היא ביום דוקא. ומי שעשה סעודה רק בלילה, לא יצא ידי חובת סעודת פורים, שהרי נאמר, "יְמֵי" מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. מכאן שיש לעשות את הסעודה ביום. וכשעושים את הסעודה ביום, יש להשתדל לעשותה במקום מואר, ולהרבות בשמחה של מצוה, בדברי תורה, וישמח כל אדם במה שנתן לו ה' יתברך, ושהבדילנו מן התועים, ונתן לנו תורת אמת, וחוקים טובים ומשפטים ישרים ללכת בהם, ולזכות בהם לחיי העולם הבא.

זמן הסעודה
זמן סעודת פורים בכל השנים, הוא ביום דוקא, כמו שביארנו. והזהירו הפוסקים בכל שנה ושנה, שאין לעשות לכתחילה סעודת פורים סמוך לשקיעת החמה, כלומר, לקראת מוצאי פורים, משום שאז עיקר השמחה אינה בתוך יום הפורים. ולכן כתבו שיש להקדים את סעודת הפורים. ויש בזה טעמים נוספים.

ורבים נוהגים להתפלל תפלת מנחה "גדולה", כלומר, בשעה מוקדמת, ומיד אחריה אוכלים סעודת פורים. והמדקדקים נזהרים לאכול סעודת פורים בבוקר, עוד לפני שיגיע זמן תפלת מנחה, שכן דעת כמה פוסקים, ובהם השל"ה הקדוש, שכתבו להקדים ולעשות סעודת פורים בהשכמה, ושכל המזדרז לעשות סעודת פורים הרי זה משובח.

וכן היה מנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה רגיל לעשות סעודת פורים מיד לאחר תפלת שחרית, כפי שנוהגים בשבת, וכדברי השל"ה הקדוש. אולם מן הדין אפשר להתחיל בסעודת פורים גם בשעה מאוחרת יותר, וכפי שנהגו רוב העולם. (ויש אומרים שאף עדיף לעשותה בצהרים).

מה צריך לאכול?
בסעודת פורים, לכתחילה יש לאכול לחם, כפי שאנו עושים בסעודות של שבתות וימים טובים. ויש לערוך את הסעודה בצורה נאה כפי היכולת, וצריך לשתות יין בסעודה זו, ויש הידור מצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה, כיון שעיקר השמחה היא עם אכילת בשר ושתיית יין.

גם הנשים חייבות בסעודת פורים. אך אינן צריכות לשתות אלא מעט יין.

מנהג יפה וטוב לאכול מיני זרעונים, כמו אורז, חומוס וכדומה, בסעודת פורים. ומנהג זה הובא בבית יוסף (סימן תרצה), בשם הארחות חיים, שנהגו לאכול בליל פורים זרעונים, זכר לזרעונים שהיו דניאל וחבריו אוכלים בבית המלך. וכן אסתר המלכה (במסכת מגילה דף יג.) אכלה זרעונים בבית המלך אחשורוש, מאחר והיהודים הצדיקים הללו לא יכלו לאכול משאר המאכלים בבית המלך, שלא נעשו בכשרות. והרמ"א הזכיר את המנהג בהגהת השלחן ערוך, וגם מרן זצ"ל הביאו בספר חזון עובדיה.

וזכור לנו, בבית מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היתה רעייתו הרבנית עליה השלום, מכינה ביום פורים מן מאכל ("סמבוסק"), של בצק מטוגן, ובתוכו חומוס טחון, והיו מציינים בפירוש שאוכלים את המאכל הזה זכר לזרעונים שאכלה אסתר בבית המלך.