פרשת השבוע חוקת

 

בפרשת השבוע, נלמד על מצוות " פרה אדומה ", שהיתה נשחתת ונשרפת בהר הזיתים, כשהם היו מזים מאפר הפרה על אדם שהיה רוצה להטהר מטומאת מת. בזמנינו אין לנו אפר פרה אדומה, עד שיבוא משיח צדקינו, ונזכה להטהר מכל טומאותינו, ואז נזכה שיערה עלינו ה' רוח ממרום, להבין את דברי תורתו וסתריה, וכמו שכתב מרן החיד"א, שהרב רבינו האר"י זכה להזאת אפר פרה אדומה, על ידי אליהו. הנביא, כדי לזכות להבנת סודות התורה. בראשית הציווי על מצוות הפרה, נאמר: "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה", ומדוע דוקא על מצוה זו נאמר "חוקה"? מסבירים רבותינו: לפי שהשטן ואומות העולם מצערים את ישראל ואומרים, מה המצוה הזו? ומה טעם יש בה? לפיכך כתב בה "חוקה", "גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ". ומדוע נאמר: זאת חוקת "התורה"? היה צריך להיות כתוב "זאת חוקת הטהרה", או "זאת חוקת הפרה", מדוע כאן נאמר "תורה"? אלא ללמדינו, שכל התורה כולה היא כמצוות פרה אדומה, ועלינו לקבלה, גם בלי טעם, ואשרי הלומד ומעיין, וזוכה שמגלים לו סתרי תורה, ונהלים על טעמיהן האמתיים של המצוות. כיוצא בזה דורשים רבותינו על מה שנאמר בתורה לגבי דיני טומאת מת: "זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל", מדוע נאמרה כאן "תורה"? אלא ללמדינו, שאין התורה מתקיימת אלא במי שמית עצמו עליה! והכוונה בזה בין השאר, שממית את דעתנותו, והולך בתומו, באמונה שלימה שהתורה כולה אמת, ורבו טעמיה וסודותיה עד אין חקר. אדם כזה, איש או אשה, שמקבל את התורה באמונה שלימה ובשלימות, הן את התורה שבכתב והן את התורה שבעל פה, עליו נאמר: "מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו", כי גם מן השמים, אם יעסוק בתורה יזכה. לטעמי תורה, וגם מי שלא זוכה, זוכה על כל פנים מושגח מן השמים, אפילו לפנים משורת הדין, אפילו למעלה מן השכל! אז מספר הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שסיפר לו הגאון רבי אברהם יפהן זצ"ל, מעשה שהיה: היה בחור פשוט, נער בער, טיפש וסכל, והכל היו מרחמים עליו, מה יהא בסוף? איך יפרנס את עצמו? איך יסתדר בחיים? ומה היה באמת? היו לו כמה פרוטות, והוא קנה את טופס הגרלה (כמו "לוטו") ומילא אותו מספרים. לאחר כמה ימים, העיר כולה רעשה וגעשה, הוא ניחש נכון את המספרים שעלו בגורל! שלושת הספרות (לצורך סיפור, שהרי היו יותר ספרות) שהבחור מילא, היו: 415. הנער זכה בסכום אגדי של חמשת אלפים רובל, כמה עתק באותם הימים! גאה בעצמו התהלך הנער, וכשהחמיאו לו כולם על מזלו הטוב, אמר: "לא היה כאן מזל! היה זו הארה משמים"! שאלו אותו, איזו הארה? והלה השיב: בתחילה, לא עלה על דעתי כלל וכלל להשתתף בהגרלה! אבל ראיתי בחלומי, את המספרים: 17, 18, 370. הבנתי שמראים לי השמים את מספרי המזל! לא הבינו: "הלא היו רק שלוש ספרות שהן עליך למלא"! חייך גדול והוסיף: חיי זהו! צריך פקחות בחיים! מן השמים רצו שאצרף את המספרים, 17, ועוד 18, ועוד 370, הרי יצא: 415! ואכן! זהו המספר שעלה בגורל! חושב אחד מן השומעים ותמה, אבל צירופם של המספרים יוצא רק 405!!! ככה? השיב הבחור, אם כך, איזה מזל שאינו יודע חשבון! מעשה שהיה, ומה רצה הגאון לומר כשסיפרו? אנחנו לא יודעים מאומה. לא מבינים כלום, לא מה טוב ולא מה רע, החיסרון לפעמים יכול להיות יתרון, והיתרון חיסרון, עלינו מוטל למסור את עצמינו על בוראינו, בשכל טוב, בשיקול דעת, אך לדעת תמיד, הכל בידי ה' יתברך, שנתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכינו, והוא משגיח למעלה מהשגתינו, ועלינו מוטל לעשות רצונו כרצונו, ולהתפלל אליו שימלא משאלות לבנו לטובה! שבת שלום!